נופש, חופש, נופש…

כמה, תגידו, כמה חיכיתם ליולי אוגוסט? כמה? והילדים… בית ספר, חוגים, ציפייה לחופש הגדול, והנה זה בא. אז מה? יוצאים לטיול בטן גב ולשכב כל היום בנוח? לא. זה מזכיר את השנה שעברה בה ממש השתעממתם, כי צריך עוד משהו, עוד נתח להכניס בטיול שלכם, בנופש.

ולא מדובר בעוד מקום לבלות בו, כי שבעתם ממסעדות, ים, בריכות, וטבע. אז מה חסר? מה זה הדבר הזה שיכול לספק את כולם? את האישה, את הילדים, את אבא, את כ-ו-ל-ם? היום לטוס לחו"ל זה זמין כמו ליסוע ברכבת לאנשהו, או חופשה בצימר. וגם זה לא ממלא.

הציפייה לנופש, גם בה יש משהו מיוחד, כי התיאור של מה שיהיה, איך ננוח וננשום את האויר הצלול, או איך נטבול במי המעיין השוקק, או איך נגלה בטבע עוד חיה מעניינת, או פשוט נרבוץ אל מול הים… אבל.. כן, יש פה "אבל".

ה"אבל" הזה מגיע כי יש בנו משהו שדורש יותר. וגם לנושא כמו נופש או חופשה, איננו יכולים להתייחס סתם כך. כי זה כבר לא מספק. הרצון שלנו, הביחד שלנו, הוא עניין בפני עצמו. וגם הוא דורש תשומת לב וטיפול.

וכדי להגיע לתוצאות טובות, חשובה ההכנה. לפני שיוצאים לנופש ומתכננים, כדאי לשבת ביחד, סביב השולחן, עם פירות צוננים, וכוס לימונדה, להכין מפות, מידע על מקומות, לשאול כל אחד מבני המשפחה איזה סגנון של נופש היה רוצה. לשמוע, לא להתווכח. חלק ירצו אולי ים, וחלק הרים, וחלק בריכה ותו לא, והאחרים יחשקו במסעדות ומוזיאונים. אל תפחדו מזה. אפשר באמת לספק את כולם. עושים תוכנית משותפת.

כל אחד נע כלפי האחרים, מנסים להגיע להחלטה משותפת, במעגל, כל אחד מביע רצונותיו, ייתכן שיותר מאחד. , והאחרים מוסיפים. כלומר, לא שוללים, אלא מביעים רצונותיהם, ואתם תיראו ותיווכחו שבמרכז המעגל, באווירה הזו, יווצר הרצון המשותף שנוצר מכלל הרצונות.

וזה עוד לא הכל. קחו לכם מפה, מסלול, חקרו את ההסטוריה של המקום, הגאולוגיה, הגאוגרפיה, גם אם נדמה לכם שאתם יודעים הכל, אתם תגלו שאפשר להעמיק את ההרגשה, וזו תחושה מאוד נעימה וטובה. ועצם התכנון של "מה נעשה ביחד" או "תוכנית הטיול", כבר תכין אתכם לבאות. כבר אתם בונים קשר ביניכם, בעצם התכנון המשותף. אפשר לחלק אחריות על הפקה, אוכל, הפסקות, אביזרי מחקר, צילומים או תיעוד אם אתם אוהבים ועוד.

כשאדם מגיע למקום אחרי שחקר והכין את עצמו, החוויה עוצמתית בהרבה. לעומת אם אני "זורק" את עצמי לאנשהו. וזהו, מגלה את אותו הר, אותו מפל, רואה אותו, לא יודע איך הוא שייך, מה היה במקום, מהם תנאי הטבע במקום, מהיכן זורם ולאן, ועוד פרטים שמעשירים את הביחד ואת הלב. אתם גם תגלו שכל אחד מבני המשפחה כל כך שונה והתוספת שלו כל כך חשובה, ההבחנות שלו, הראייה המיוחדת שלו, והכל כמכלול, מהווה את הנופש – חופש – טיול.

תנסו ותחזרו עם טעם של עוד, טעם של מימוש, טעם של ביחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *